הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּיָהּ לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה כול. אָמַר רִבִּי יוֹחָָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין פּוֹרְעִין מִנִּיכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא בִשְׁטָר שֶׁהָרִיבִּית אוֹכֶלֶת בּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף לִכְתוּבַּת אִשָּׁה. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מִפְּנֵי מְזוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. מָאן חָשׁ לִמְזוֹנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בְּמִגְבָּה הַדָּבָר תָּלוּי. מַאי כְדוֹן. מִפְּנֵי חִינָא. מִפְּנֵי שֶׁיְּהוּ הַכֹּל קוֹפְצִין עְלֶיהָ לִישָּׂאֶנָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף לִגְזֵילָה וְלִנְזִיקִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אַף אֲנָן נַמֵּי תַנִּינָן תַּרְתֵּיהוֹן. לִגְזֵילָה מִן הָדָא. אִם הָיָה דָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֵרָיוּת חַייָב לְשַׁלֵּם. לִנְזִיקִין מִן הָדָא. אֵין נִפְרָעִין מִנִּיכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוֹרִית. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין נִפְרָעִין מִנִּיכְסֵי יְתוֹמִין לִנְזִיקִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוֹרִית. וְהָא תַנֵּי. עָמַד הַבֶּן תַּחַת הָאָב הַנִיזָּקִין שָׁמִין בַּעִדִּית וּבַעֲלֵי הַחוֹב בַּבֵּינוֹנִית וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּזִיבּוֹרִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּאן בְּיָתוֹם גָּדוֹל. כָּאן בְּיָתוֹם קָטוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כאן ביתום גדול. מן העדית ביתום קטן מן הזיבורית. אבל בבבלי גיטין דנ''ט מסיק לה דבין מגדולי' בין מקטני' מן הזיבורית:
והא תני עמד הבן תחת האב. לכל הדינין הבן עומד תחת האב לשלם לניזקין בעדית כו' אלמא אף מן היתומין גובין הנזיקין מעדית:
לנזיקין מן הדא. דתנן בפרק הניזקין אין נפרעין כו' וכדמפרשינן התם כיני מתני' כן הוא הא דקאמר מן נכסי היתומים מן הזיבורית על נזיקין הוא דקאמר דאע''ג דדין הנזיקין מן העדית מנכסי יתומין אף הן אין נפרעין אלא מן הזיבורית:
לגזילה מן הדא. דתנן בהגוזל בתרא שאם הניח להם אביהם נכסים שיש להן אחריות חייבין לשלם מהן גזילת אביהן:
אף לגזילה ולנזקין. נפרעין מנכסי היתומי':
מפני חינה. שימצאו הנשים חן בעיני האנשים כדמפרש ואזיל מפני שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה אם יהיה לה ממון:
מאי כדון. ומה טעם לרבנן דלא חשו כ''כ משום מזונות:
דר''ש אומר במגבה הדבר תלוי. לקמן פרק אלמנה ניזונת גבי אלמנה המוכרת למזונות קאמר ר''ש משגבתה כתובתה במקצת שוב אין לה מזונות:
מאן חש למזונות. כלומר שחוששין אנו בכל צדדי תקנות לפטור מזונות האשה מנכסי היתומים ר''ש היא:
אף לכתובת אשה. אם יש עליהן לפרוע כתובת אשה כדמפרש רבי ינאי טעמא מפני מזונות שכל זמן שאין פורעין לה הכתובה ניזונת היא מן הנכסים והוי נמי רווחא דיתמי:
מנכסי יתומין וכו' אין פורעין מנכסי יתומין. אין ב''ד נזקקין לפרוע מנכסיהם אלא בשטר שהרבית אוכלת בו שהיה אביהם חייב לעכו''ם ברבית ומשום רווחא דיתמי וכגון שקיבל עליו לדון בדיני ישראל כדמוקי לה בערכין דף כ''ב:
56a נִתְחַייֵב אָבִיו שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין וּמֵת אֵין בְּנוֹ גוֹבֶה. דִּלֹ כֶן מָה אֲנָן אָֽמְרִין. וְיֵשׁ אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָתוֹ לִבְנוֹ. אָמַר רִבִּי אָבִין. אַתְּ אָמַרְתְּ. פָּגַם אָבִיו שְׁטָרוֹ בְּבֵית דִּין אֵין בְּנוֹ גוֹבֶה. רַב חִסְדָּא בְּעָא. בְּגִין דַּהֲלַךְ אִילֵּין תַּרְתֵּי פְסִיעָתָא הוּא מַפְסִיד. אִילּוּ פְגָמוֹ חוּץ לְבֵית דִּין אַתְּ אֲמַר. גּוֹבֶה. מִפְּנֵי שֶׁפְּגָמוֹ בְּבֵית דִּין אַתְּ אֲמַר. אֵינוֹ גוֹבֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רב חסדא בעא. על הא דרבי אבין וכי בשביל שהלך זה שני פסיעות אלו לב''ד יהא מפסיד בתמיה דבפוגם חוץ לב''ד ומת את אמר בנו גובה ומפני שפגמו בב''ד יהא נפסד אלא לא אמרו כלל בפוגם שטרו אין אדם מוריש שבועה לבניו אלא במילי אחריני דוקא כדאמרן:
את אמרת. כלומר לדידך אפילו בפוגם שטרו בב''ד נמי אין בנו גובה דהא נתחייב שבועה בב''ד והיותר נראה דגרסינן זאת אומרת כלומר דקס''ד דרבי אבין דפוגם שטרו נמי בכלל:
נתחייב אביו שבועה בב''ד. בעלמא קאי כגון שמת לוה בחיי מלוה שכבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ומת איך בנו גובה כדמפרש טעמא דאם לא כן מה אנן אמרין ויש אדם מוריש שבועה לבנו בתמיה:
אַשְׁכָּחַת אֲמַר. חָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. כְּמַה דָמַר (רִבִּי) חָנָן. לֹא תִשְׁבַּע אֶלָּא בְסוֹף. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. לֹא תִשְׁבַּע אֶלָּא בְסוֹף. כְּמָא דְאַתְּ אֲמַר. הֲלָכָה כְחָנָן. וְהָכָא הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אשכחת אמר. מצינו אנו למדים חנן ור''ש אמרו דבר אחד חנן בריש פ' שני דייני גזירות מי שהלך למדינ' הים ואשתו תובע' מזונות דקאמר התם אין צריכה שבועה למזונו' ולא תשבע אלא לבסוף כשתבא לגבות כתובתה וכן ר''ש במתני' דאמר כל זמן שאינה תובעת כתובתה אין משביעין אותה. ובבבלי לא מסיק הכי אליבא דר''ש אלא כדפרישית במתני':
כְּהָדָא אַלֶכְסָא. אֲמַר לוֹ רִבִּי מָנָא. אֲנָן עָֽבְדִין טָבוֹת סַגִיא מִינְּכוֹן. אֲנָן כָֽתְבִין דִּין מוּגְמָרִין. אִין אֲתָא טַבָּאוֹת. וְאִין לָא אֲנָן מַחְלִטִין נִיכְסַייָא. אֲמַר לֵיהּ. אַף אֲנָן עָֽבְדִין כֵן. אֲנָן מְשַׁלְּחִין בַּתְרֵיהּ תְּלָת אִיגְרִין. אִין אֲתָא הָא טַבָּאוֹת. וְאִין לָא אֲנָן מַחְלִטִין נִיכְסַייָא. אֲמַר לֵיהּ. הַגַּע עַצְמָךְ דַּהֲוָה בַאֲתָר רְחִיק. אֲנָן מְשַׁלְּחִין בַּתְרֵיהּ תְּלָת אִיגְרִין. חָדָא גַוְא תַּלְתִין וְחָדָא גַוְ תַּלְתִין וְחָדָא גַוְ תַּלְתִין. אִין אֲתָא הָא טַבָּאוֹת. וְאִילָא אֲנָן מַחְלִטִין נִיכְסַייָא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. וְהוּא שֶׁעָמַד בַּדִין וּבָרַח. אֲבָל אִם לֹא עָמַד בַּדִין וּבָרַח לֵית כָּאן מַחְלִטִין אֶלָּא מַכְרִזִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והוא שעמד בדין וברח. שאז מחליטין שלא בפניו אבל אם ברח קודם שעמד בדין אין מחליטין אלא מכריזין:
אנן משלחין כו'. כלו' שנותנין לו זמן ג' פעמים ל' יום ואם בא מוטב ואם לאו מחליטין הנכסי' שלא בפניו:
הגע עצמך דהוה. הנתבע במקום רחוק ואי אפשר להמתין או להוציא הוצאות כ''כ:
אמר ליה. רבי מנא אף אנן עבדין כן לאחר ששולחין אחריו ג' פתקאות להזמינו לדין ואם בא כו':
כהדא אלכסא. שם אמורא וכן הוא בריש פרק אע''פ א''ר אלכסא בשם חזקיה כו' ומבבל היה ואמר לרבי מנא אנן נוהגין יותר בטוב מכם שאנחנו כותבין פסק דין להתובע ואם בא הנתבע מוטב ואם לאו אנו מחליטין הנכסים שלא בפניו:
וְהַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְנִפְרָעִין מֵאָדָם שֶׁלֹּא בְפָנָיו. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. תִּיפְתָּר בִּשְׁטָר שֶׁהָרִיבִּית אוֹכֶלֶת בּוֹ. וּבֵית דִּין גּוֹבִין רִיבִּית. תִּיפְתָּר שֶׁעָרַב לוֹ מִן הַגּוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תיפתר שערב לו מן העכו''ם. שלוה מן העכו''ם ברבי' וכגון שקיבל עליו לדון בדייני ישראל ולא קיבל עליו שלא ליקח רבית כדלעיל:
וב''ד גובין רבית. בתמיה:
בשער שהרבית אוכלת בו. וזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו:
ונפרעין מאדם שלא בפניו. בתמיה והתם קאי וכן איתא להא בשבועות שם ועל שאר הנפרעין שלא בפניו הוא דמקשה דלכתובת אשה איכא טעמא מפני מזונות או מפני חינה כדלעיל:
הלכה: הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ כֵּיצַד. הָֽיְתָה כְתוּבָּתָהּ אֶלֶף זוּז כול'. וְעֵד אֶחָד מֵעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיני מתני' והנפרעת כו'. כלו' לאו דוקא כתובת אשה אלא כל הנפרע שלא בפניו לא נפרע אלא בשבועה כדאמרי' פ''ז דשבועות:
משנה: 56b הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ כֵּיצַד. הָֽיְתָה כְתוּבָּתָהּ אֶלֶף זוּז וְאָמַר לָהּ הִתְקַבַּלְתְּ כְּתוּבָּתֵיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא הִתְקַבַּלְתִּי אֶלָּא מְנָה לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. עֵד אֶחָד מֵעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה כֵיצַד. הָֽיְְתָה כְתוּבָּתָהּ אֶלֶף זוּז וְאָמַר לָהּ הִתְקַבַּלְתְּ כְּתוּבָּתֵיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא הִתְקַבַּלְתִּי וְעֵד אֶחָד מֵעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. מִנְּכָסִים הַמְשׁוּעְבָּדִים כֵּיצַד. מָכַר נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִיא נִפְרַעַת מִן הָלָקוֹחוֹת לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים כֵּיצַד. מֵת וְהִנִּיחַ נְכָסָיו לִיתוֹמִים וְהִיא נִפְרַעַת מִן הַיְּתוֹמִים לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. שֶׁלֹּא בְּפָנָיו כֵּיצַד. הָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וְהִיא נִפְרַעַת שֶׁלֹּא בְפָנָיו לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל זְמַן שֶׁתּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. אֵינָהּ תּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' ר''ש אומר. לעיל קאי אהא דאמרי רבנן המושיב אשתו חנוונית או אפטרופא משביעה כל זמן שירצ' ואם כתב לה נדר ושבועה אין לי וליורשי עליך אין יורשין משביעין אותה ואתא ר''ש לאפלוגי דכל זמן שהיא תובעת כתובתה היורשין משביעין אותה ואפילו כתב לה נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך ואם אינה תובעת כתובת' אין יורשין משביעין אותה על אפטרופא שבחיי בעלה ואפי' לא פטרה מן השבועה דלית ליה להא דר''א ומחלוקתו דאמר לעיל במתני' משביע' כל זמן שירצה ואין הלכה כר''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source